בחזית המחקר

rinat_komargodski.jpg

מרשם להצלה: אל תעזו לזלזל, ולו לרגע, בייעוץ רוקחי

קרא עוד

ב.ד, בן 58, אב לארבעה וסבא לשניים, מתגורר בשפלה. סובל מהיפרליפידמיה, סכרת, יתר לחץ דם, פרפור פרוזדורים ואוטם לבבי בעקבותיו עבר צנתור עם השתלת סטנט. הוא נוטל באופן כרוני מדי יום שמונה תרופות כולל ורפרין, אספירין וקלופידוגרל המשמשים למניעה שניונית של אירועים קרדיווסקולריים. נשמע הגיוני, נכון? לא בדיוק. בתשאול הרוקחי, מתברר שהצנתור נעשה לפני יותר משנתיים, ככה שמבחינה קלינית ולפי קווי המנחה אין כל הצדקה להמשיך את הטיפול המשולש מעבר לחודש ימים - מביצוע הצנתור וטיפול משולב של אספירין ו-ורפרין מעבר לשנה. פרט לעובדה שמדובר על טיפול שהיה כרוך בעלויות מיותרות, הרי שהטיפול העלה משמעותית את הסיכון לדימומים מג'וריים ושבץ שנמנעו בזכות ערנותו ומקצועיותו של הרוקח.  

עם העלייה בתוחלת החיים, מצבים רפואיים הדורשים טיפול רב תרופתי, הכנסתן של תרופות חדשות לשוק הובילו לשינוי פניהם של הרוקחים ללא היכר בעולם כולו. בעבר הלא רחוק, הרוקחים היוו את החוליה האחרונה בשרשרת הטיפול במטופל שכללה את רקיחת התרופה ואספקתה לחולה בהוראת הרופא. בשנים האחרונות מקצוע הרוקחות עבר מתיחת פנים רצינית בעקבותיה החלו הרוקחים למלא תפקיד בולט במתן ייעוץ תרופתי למטופל ואנשי הצוות הרפואי. למעשה, הרוקח נתפס כיום במערכת הבריאות כאיש מקצוע מטפל ("Caregiver") בדומה למקצועות אחרים בענף הרפואה כמו: רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ועוד העובדים כולם בשיתוף פעולה צמוד לטיפול ממורכז בחולה ("Patient Centered Care") להשגת תוצאות טיפול מיטביות.

לימודי הרוקחות בישראל נמשכים לפחות ארבע שנים במהלכן ניתן דגש קליני נרחב עם התמקדות במקצועות כמו: פרמקולוגיה, פיזיולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה, פרמקותרפיה ועוד. ההכשרה האקדמית הניתנת לרוקחים מאפשרת להם לפקח אחר הטיפול התרופתי הנרשם לחולה החל מרמת התרופה הבודדת - מינון, צורת מתן, תדירות מתן, ועד לרמת הטיפול האינטגרלית בה ניטלות מספר תרופות במקביל: אינטראקציות בין תרופתיות, חיוניות הטיפול המשולב, תופעות לוואי. ואם תהיתם לעצמכם עד כמה טיפול רב תרופתי שכיח, התשובה שמצאנו מטרידה ביותר. מתוך מחקרה של M. Khezrian (“Ther Adv Drug Saf”, 2020) שכלל 17 מדינות באירופה (ביניהם ישראל) נמצא כי שיעור המבוגרים בגילאי 65 ומעלה הנוטלים 5 תרופות ויותר מגיע ל-40%. ומכאן החשיבות בביצוע הערכה ביקורתית לטיפול התרופתי הנרשם לחולה.

drugs._credit_-_quotecatalog_from_unsplash

ואם כבר הזכרנו תופעות לוואי תרופתיות, הרי שמדובר בתופעות בלתי רצויות העלולות להוביל לנזק רפואי למשתמש שלעיתים עלול להיות בלתי הפיך. בעבר היה מקובל לחשוב שכדי להימנע מהיארעות תופעות הלוואי חייבים להתקיים חמישה תנאים פשוטים: יש לתת את המנה הנכונה של התרופה הנכונה, בדרך המתן הנכונה, בזמן הנכון למטופל הנכון. אולם, מתוך ניסיון קליני רב שנים גם בהתקיימות התנאים הללו תופעות הלוואי עדיין עלולות להתרחש. נמצא שגורמים נוספים ביניהם גיל ומשקל המטופל, מחלות רקע, אלרגיות, שימוש בתרופות נוספות, תפקודי כליה וכבד עלולים שלא להתאים לטיפול הנרשם למטופל ולהוביל לתופעות לוואי וכישלון טיפולי - וזאת עוד לפני שהזכרנו את הכפילות הטיפולית ורישום תרופות מיותר הנעשה על ידי מספר רופאים יועצים במקביל שלא במודע. ומכאן שהרוקח הוא בעל המקצוע המתאים ביותר לבחון את התאמת הטיפול התרופתי ברמת המטופל, העברת מידע רפואי תרופתי כגון: אופן השימוש, אזהרה מפני תופעות הלוואי, ניטור תרופתי, ומתן סיוע וייעוץ במצבי מחלה שונים.

נכון להיום שירותי ייעוץ רוקח-קליני למטופלים ניתנים ברובם באופן פרטי וחלקם מכוסה במסגרת ביטוחי הבריאות הפרטיים. לאחרונה משרד הבריאות אישר להכניס את ייעוץ הרוקח הקליני למסגרת השב"ן (שירותי בריאות נוספים) של קופות החולים בהם מחזיקים כ83% מכלל מבוטחי כל קופות החולים (נכון לשנת 2018). כל שנותר הוא לקבל את אישורן הסופי של קופות החולים. הכנסת השירות לשב"ן תאפשר למיליוני מבוטחים ליהנות משירותי הייעוץ הרוקחי-קליני בדומה לשירותים נוספים הניתנים במסגרת זו כגון: חוות דעת שנייה של רופאים, כיסוי לשירותים פרא-רפואיים (רפואה משלימה, דיאטניות ועוד). ייעוץ רוקחי עשוי להיות חיוני במטופלים עם גורמי סיכון לבעיות בטיפול ביניהם - מטופלים עם תחלואה כרונית מורכבת, כמו - חולים המטופלים בנוגדי קרישה, חולי סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, אפילפסיה, אי ספיקת לב, ניתוחים בריאטריים, קשישים וחולים הנוטלים מספר תרופות רב.

חשוב לציין כי ייעוץ רוקחי הינו חלק מעבודתם השותפת של הרוקחים הקהילתיים בקופות החולים ובמגזר הפרטי. במהלך ניפוק התרופות מתבצעת סקירה תרופתית מקיפה באופן שגרתי בה לעיתים קרובות מתגלות טעויות תרופתיות כגון: מינון לא נכון, כפל טיפולי, אינטרקציות בין תרופתיות והתוויות לא מטופלות בגינן המטופל מופנה לייעוץ רפואי חוזר. בנוסף, כחלק משירותי הרוקחות נעשה ייעוץ מקצועי לנטילת תוספי תזונה, ויטמינים וצמחי מרפא העשויים לעיתים קרובות לסייע במצבי מחלה פשוטים ובכך לחסוך ביקור וזמן המתנה לרופא.

ד"ר רינת קומרגודסקי היא מרצה וחברת סגל בחוג לרוקחות קלינית שבביה״ס לרוקחות באוניברסיטה העברית, וכן רוקחת קלינית במרכז הרפואי "שמיר" ("אסף הרופא").

doctorsonly

קראו פחות
prof._rafi_mechoulam

סיכול ממוקד של חיידקים עמידים לתרופות

קרא עוד
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו דרך להילחם בחיידקים שעמידים לתרופות ולהשמידם. החוקרים: "הטכנולוגיה שפיתחנו עשויה להיות המפתח והפתרון העולמי לבעיה נפוצה שעמה מתמודדים מזה שנים רבות בעולם הרפואה המודרנית, ורק מחמירה עם השנים"

ביופילם הם קבוצה של תאים שנדבקים אחד אל השני על משטח כלשהו, חיידקים מקובעים, והם אחראים לרוב גדול מהמחלות אצל בני אדם, כמו למשל הפלאק הדנטלי, דלקות עור, דלקות שתן, דלקות אזניים ועוד. במקביל, חלק מחיידקים אלו מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה וכתוצאה מחוסר יעילות האנטיביוטיקה אלפי אנשים מתים. טרם נמצא מענה תרופתי בעולם הרפואה המודרנית לזיהומים של מיקרואורגניזמים עמידים, והעולם עדיין במרוץ חיפוש מתמשך אחריו. אובדן הפעילות של אנטיביוטיקה נגד חיידקים (המכונה עמידות מיקרוביאלית) היא אחת הבעיות העיקריות ברפואה וטומנת בחובה סכנות אדירות. אם לא יימצאו דרכים למניעת עמידות מיקרוביאלית, ייתכן שניאלץ לחזור בזמן כמעט מאה שנה אחורה, לתקופה שלפני האנטיביוטיקה - תקופה שבה אין לעולם הרפואה נשק נגד חיידקים.
 

לפני כשישים שנים פרופ' רפאל משולם, חוקר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, היה הראשון בעולם שבודד את המרכיב הפעיל של הקנביס, אפיין את מבנהו הכימי, סינטז את ה THC שהוא המרכיב הפסיכו-אקטיבי של צמח הקנביס. לפני כעשרים שנים, הוא היה גם מי שמצא שהגוף מפריש חומרים דמוי קנבינואידים שנקראים אנדו-קנבינואידים. במחקר חדש מהאוניברסיטה העברית שפורסם באחד מכתבי העת יוקרתיים מקבוצת NATUREScientific Reports, ונערך בהובלת שניים מהחוקרים המובילים ביותר בעולם בתחומם, פרופ' דורון שטיינברג ופרופ' רפאל משולם, נבדק האם לחומרים קנבינואידים יש אפקט על חיידקים מקובעים בביופילם ועל חיידקים ופטריות עמידות לתרופות, במטרה לנסות למצוא דרך לפגוע גם בחיידקים הלא מקובעים.

 יורם אשהיים

החוקרים סינתזו את החומרים במעבדתו של פרופ' משולם ובדקו אותם במודלים שונים של ביופילם במעבדתו של פרופ' שטיינברג. פרופ' משולם מסביר: "סינטזנו סדרה של קנאבואידים, שהם מרכיבים של צמח החשיש, וגם אנדוקנאבואידים שהגוף מייצר לבד, ובדקנו האם הם פועלים בצורה כזו שהורגת חיידקים מקובעים".
 

צוותי המחקר מצאו שהקנבינואידים והאנדו-קנבינואידים פוגעים לא רק בחיידקים הלא מקובעים, אלא גם באלו המקובעים. הם מסבירים שמצאו כי מספר נגזרות כימיות של קנבינואידים משפיעים על שיבוש התקשורת הבין חיידקית, מפחיתות את יצירת הביופילם ופוגעות בחיות של חיידקים ופטריות העמידות לתרופות. התצפית המרגשת ביותר במחקר הייתה זו שהראתה כי אנדוקנבינואידים ומולקולות דומות פועלות כנגד חיידק סטפילוקוקוס, חיידק העמיד בפני אנטיביוטיקה ואחראי למחלות רבות ולזיהומים.
 

בעקבות הניסוי והעבודה המאומצת במעבדות ניתן היה לקבוע כי הטכנולוגיה שפיתחו שני החוקרים מהווה בשורה בעולם הרפואה המודרנית ועשויה להוביל לסדרת תרופות חדשניות כנגד חיידקים ופטריות שהתרופות הניתנות כיום אינם פוגעות בהן (ומכאן שיש קושי רב בריפוי מחלות אילו).
 

פרופ' דורון שטיינברג

פרופ' שטיינברג משתף: "צוות המעבדה שלי גילה שחלק מהקנאבודים והאנדוקנאבואידים פוגעים בחיידקים עמידים, ולכן זוהי בשורה אדירה לעולם המיקרוביולוגיה הרפואית. הטכנולוגיה שפיתחנו עשויה להיות המפתח והפתרון העולמי למיקרו אורגניזמים עמידים לתרופות ולבעיה נפוצה שמתמודדים עימה מזה שנים רבות בעולם הרפואה המודרנית ורק מחמירה עם השנים".

פרסומים בתקשורת:

ישראל היום

News1

קראו פחות
sj9zeki6u_0_0_1032_939_0_x-large.jpg

שימוש בננו-חלקיקי זהב יסייע בהחדרת תרופות דרך העור

קרא עוד

חוקרים באוניברסיטה העברית אמרו כי התגלית תוכל בעתיד לסייע לתעשיית התרופות ולשפר לא רק את מנגנון הטיפול במחלות עור, אלא לשנות את האופן שבו כולנו נוטלים תרופות גם למחלות נוספות

 

 

חוקרים מצאו כיצד ניתן להנדס תכונות פיסיקליות של ננו-חלקיקי זהב על מנת לאפשר להם לחדור בצורה יעילה לעור דרך זקיקי השערה. הממצא יתווה את הדרך לחברות התרופות לייצר מגוון של תרופות, לא רק למחלות עור, שניתן לקבל דרך העור באופן יעיל ומהיר. כך עולה ממחקר חדש, שנערך בהובלת קבוצת המחקר של פרופ' עפרה בני והדוקטורנט נתנאל פרידמן מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית יחד עם שותפים מבית החולים הדסה, ד"ר שרון מרימס וד"ר יונתן אליה.


 

חלקיקי זהב במבנה מקל (צילום: מתוך המחקר)
 

החוקרים הסבירו כי ננו-חלקיקים, חלקיקים זעירים שניתנים לבחינה תחת מיקרוסקופ מיוחד ועוצמתי במיוחד, נחשבים לתקווה הגדולה לשיפור טיפול תרופתי, מכיוון שדרכן ניתן לגרום לתרופות לחדור טוב יותר למגוון גדול יותר של רקמות. הפוטנציאל של ננו-חלקיקים בשיפור החדירות של תרופות לעור דרך זקיקי השערה כבר ידוע, אך עד כה לא היה ברור אילו ננו-חלקיקים יחדרו באופן המיטבי את הרקמה. פרופ' עפרה בני, המתמחה בתחום הננו-רפואה והובלת תרופות, תוך שילוב של הנדסה וביולוגיה ופיתוח מודלים של הנדסת רקמות ואיבר על שבב, ביקשה למצוא את התכונות הפיזיות כמו הגודל והצורה של החלקיקים שיחדרו בצורה הטובה ביותר דרך זקיקי השערה ויאפשרו את שיפור הטיפול התרופתי שנוגע לרקמות אלו.

 

"ישנו מגוון ענק של חלקיקים עם טווח של תכונות שונות שעשויות להשפיע על היכולת שלהם לפעול בצורה טובה ובטוחה לצרכים שונים", הסבירה פרופ' בני את מהלך הניסוי. "לניסוי הנוכחי, בחרנו להשתמש בננו-חלקיקים של זהב, כיוון שקל יותר לשלוט על המבנה שלהם ודרכם ניתן ללמוד על נשאי תרופות שונות. פיתחנו סדרה של חלקיקים בגדלים ננומטרים שונים ובצורות שונות וסימנו אותם עם צבעים שונים. את החלקיקים שמנו על עור אנושי אמיתי שהוסר ממטופלים שעברו ניתוחים פלסטיים ובדקנו אילו מהחלקיקים חדרו טוב יותר לרקמה ואילו פחות". על ידי כך, צוות החוקרים מצא את הגדלים האופטימליים לחדירה אל תוך העור. הדוקטורנט נתנאל פרידמן פירט: "בעיקר ראינו שחלקיקים עם מבנה מורכב יותר חודרים ומצטברים טוב יותר ברקמה. למשל, חלקיקים בעלי זרועות דמויות כוכב מצטברים יותר מאשר חלקיקים מוארכים שמצטברים טוב יותר מחלקיקים עגולים".


חלקיקי זהב במבנה כוכב (צילום: מתוך המחקר)

 

0
חלקיקי זהב במבנה עגול (צילום: מתוך המחקר)

 

לדברי החוקרים, ההשפעות ארוכות הטווח של המחקר יכולות להיות בעלות משמעות קריטית לאופן שבו אנחנו נוטלים תרופות. בטווח הארוך, תכנון תרופות באמצעות מערכות מתקדמות כמו ננו-חלקיקים יכול להתבצע בצורה יותר טובה שמותאמת לצורך הרפואי שעליו מבקשים לענות. השיפור יורגש לא רק בתרופות למחלות עור שמחייבות טיפול עורי, אלא לכל תרופה שמצריכה חדירה אל מחזור הדם. "תחשבו על הקונספט של מדבקת ניקוטין, לדוגמה. על ידי שכלול שיטת הננו-חלקיקים למתן תרופות, ניתן יהיה לקחת מגוון רחב של תרופות באופן הזה. פשוט להדביק מדבקה או למרוח משחה במקום שלל תרופות שנלקחות היום באופן אוראלי או בהזרקה", סיכמה פרופ' עפרה בני.

המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Nanomedicine: Nanotechnology, Biology and Medicine ונתמך גם על ידי הרשות לחדשנות והקרן הלאומית למדע. במחקר היו שותף גם ד"ר אריה דגן מהמחלקה לביוכימיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.

 

לפרסומים בתקשורתYnet

קראו פחות
cbd_oil._nora_topicals_small.jpg

כנס הקנאביס ICRS2021: רכיב הקנאביס CBD נמצא יעיל ביותר בטיפול בנפגעי חבלת ראש

קרא עוד

מחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' אסתר שהמי וד"ר סיגל לירז-זלצמן מהאונ' העברית , נבדקה השפעתו של רכיב הקנאביס CBD על התפקוד המוטורי והקוגניטיבי של עכברים לאחר חבלת ראש. התוצאות המפתיעות לטובה גרמו לחוקרים להיות מעודדים: "היות ובטיחות בשימוש של CBD באדם כבר הוכחה במקרים אחרים, ניתן להמליץ עליו לשימוש קליני גם במצבים אלו"

 

הקשר בין המוח לעשרות החומרים המצויים בצמח הקנאביס הוא מרתק, מפתיע ולעיתים אפוף מסתורין וסימני שאלה. ידוע כי רכיבי הצמח משפיעים על המוח, בעיקר על ההתנהגות ומצב הרוח. הרכיב ה-CBD (קנאבידול, המרכיב המרכזי בצמח הקנאביס) נעדר תכונות אלו ולפיכך נחשב לבעל פוטנציאל גדול יותר לשימושים רפואיים. מחקרים שבוצעו על ה-CBD הראו כי יש לו תכונות נוגדות דלקת ונוגדות חמצון, ובמודלים שונים של מחלות המאופינות על ידי פגיעה קוגניטיבית (סכיזופרניה, מחלת אלצהיימר, ומחלות נוירולוגיות אחרות) נמצא שיפור משמעותי לאחר טיפול ב-CBD. אפילו המחסום דם/מוח (Blood brain barrier - BBB) - מבנה קרומי הבנוי מרקמת תאים צפופה שתפקידו להגן על המוח מפני חדירה של חומרים בלתי רצויים המצויים בזרם הדם – מושפע מרכיבי הקנאביס. ידוע כי מולקולות קטנות בעלות מבנה שומני כגון THC ו-CBD מסוגלות לחדור דרך המחסום ולהשפיע על התפקוד המוחי של האדם. זאת ועוד, כיום יש לנו אינדיקציות רבות לכך שחלק מרכיבי הקנאביס​, בעיקר THC ו-CBD, מפחיתים תסמינים של PTSD (פוסט טראומה), אולם מה ידוע לגבי השפעת רכיבי הקנאביס על פגיעות ראש?

מחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' אסתר שהמי, חוקרת ומרצה בבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, וד"ר סיגל לירז-זלצמן, חוקרת במעבדתה של פרופ' שהמי ומנהלת פרויקט מאגר המוחות הלאומי במרכז למדעי המוח במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, בשיתוף עם חתן פרס ישראל בכימיה ומי שהוגדר "אבי הקנאביס הרפואי", פרופ' רפאל משולם - נבדקה השפעתו של CBD על התפקוד המוטורי והקוגניטיבי של עכברים לאחר חבלת ראש. היות ואחד הנזקים ארוכי הטווח לאחר חבלת ראש הינו הפגיעה במחסום הדם/מוח, נבדקה בעבודה זו ההשפעה האפשרית של ה-CBD על מחסום זה, כחלק מתהליך ההגנה על המוח הפגוע. הניסוי נערך על עכברים אשר נחשפו לחבלת ראש וטופלו במנה חד-פעמית של CBD שעה לאחר החבלה. במשך חודשים נערכו בדיקות על מנת להעריך את השיפור התפקודי בחיות המודל לעומת חיות הביקורת שעברו חבלת ראש ללא טיפול שכזה. בנוסף, בשיתוף עם פרופ' יעל מרדור (מנהלת המחלקה לטכנולוגיות מתקדמות בביה"ח שיבא-תל השומר) נסרקו החיות במכשיר MRI, על מנת להעריך את השפעת הטיפול הקנבינואידי על שלמות המחסום דם/מוח. לאחר תום הניסוי הוערכה מידת הנזק המוחי בהשפעת ה-CBD לעומת חיות הביקורת.
 

ממצאי המחקר מעלים כי המדד הנוירו-התנהגותי של העכברים השתפר לאחר הטיפול ב-CBD. בבדיקה של למידה וזיכרון מרחבי, שנעשתה חודש לאחר החבלה הראו העכברים המטופלים שיפור ניכר בהשוואה לעכברי הביקורת ביכולתם להתמצא במרחב, במהירות בה הצליחו לאתר ולאחר מכן גם לזכור את מיקומו של "תא בריחה". גם במבחן זיכרון לטווח קצר, אשר נערך 45 יום לאחר החבלה, הדגימו העכברים המטופלים ב-CBD יכולת טובה יותר לזהות אובייקט חדש שהוצג בפניהם, ביחד עם אובייקט מוכר, או מסלול חדש שנפתח בפניהם, כלומר שיפור בזיכרון המרחבי.
 

כמו כן, בדיקה היסטו-פתולוגית (אבחון מיקרוסקופי של רקמות לצורך חקר ביטויי המחלה) של המוח העלתה שבאזור פרופ אסתר שהמימוח הידוע כמעורב בתהליכי זיכרון (Denetate Gyrus) נמצאו רמות גבוהות יותר של החלבון ,neurofilament בחיות אשר טופלו ב-CBD - דבר המעיד מבחינת המחקר הנוכחי על הגנה של תאי העצב על אזור זה. בחיות אלה נפח האוטם המוחי ונפח חדרי המוח היו קטנים באופן משמעותי מאלו שבחיות הביקורת, עדות נוספת להגנה שהקנה ה-CBD. בנוסף, סריקות MRI שנערכו במהלך שבעה חדשים לאחר פגיעת הראש הראו כי בעכברי הביקורת הנזק שנגרם למחסום דם/מוח עדיין ניכר לאחר זמן רב, בניגוד לעכברים שטופלו ב- CBD בהם לא נמצאה עדות לנזק ארוך טווח שכזה.

פגיעה במחסום הדם/ מוח נחשבת כיום כאחת מהפתולוגיות המאפיינות מחלות מוח שונות, כולל חבלת ראש. "אין ספק שהמחקר שלנו הוא פריצת דרך בתחום", מסבירה פרופ' שהמי השבוע. "ה-CBD נמצא יעיל ביותר בטיפול בנפגעי חבלת ראש, מקנה הגנה על המוח ומשפר את ההחלמה, והיות ובטיחותו בשימוש בבני אדם כבר הוכחה במקרים אחרים, ניתן להמליץ עליו לשימוש קליני גם במצבים אלו".
 

מחקר זה יפורסם לראשונה השבוע תחת הכותרת "THE EFFECTS OF CANNABIDIOL IN THE RECOVERY OF MICE AFTER TRAUMATIC BRAIN INJURY", בכנס הקנאביס העולמי ICRS2021 שנערך לראשונה בישראל (21 ל-24 ליוני 2021), ומשך אליו מאות חוקרים, רופאים ומדענים מישראל והעולם. הכנס מאגד את החוקרים המובילים מהקהילה המדעית הבינלאומית ומציג את המחקרים העדכניים ביותר בתחום הקנאביס, ומועבר באופן מקוון דרך פלטפורמת "מרכז הקונגרסים הווירטואלי" של בנייני האומה. בהמשך צפוי המחקר להתפרסם בכתב עת מדעי.
 

לפרסומים בתקשורתMako

קראו פחות
young_girl_receiving_chemotherapy._by_national_cancer_institute_unsplash.jpg

כנס הקנאביס ICRS2021: מתן קנביס רפואי לילדים הסובלים מבעיות בריאותיות קשות – האם זה יעיל?

קרא עוד

ממצא ממחקר מטא-אנליזה ראשון מסוגו שבדק את הבטיחות והיעילות של קנביס רפואי בילדים מצביע על קשר בין שימוש במיצוי קנבידיול, אחד ממרכיבי צמח הקנביס, לבין הפחתה (40%!) של מספר ההתקפים האפילפטיים בילדים עם אפילפסיה קשה , אך מצד שני, התגלה כי שימוש ברכיב זה מלווה בתופעות של דיכוי התיאבון

 

מחקר חדש שנערך בהובלתו של פרופ' אילן מתוק, ראש מעבדה במכון לחקר התרופה בביה"ס לרוקחות שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ומרכז דיוויד ר. בלום, יחד עם הדוקטורנט ניר טרבס, שופך אור חדש על יעילות ובטיחות של קנביס רפואי בטיפול בילדים. זהו מחקר מטא-אנליזה ראשון מסוגו, העושה שימוש בכלים כמותיים ומתמקד בטיפול בקנביס באוכלוסיית הילדים, וכלל התוויות רפואיות שונות שהיו חסרות עד כה בעיקר לקהילת הרופאים, כדוגמת טיפול באפילפסיה ובבחילות והקאות על רקע כימותרפיה. המחקר צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי, ויוצג במסגרת כנס הקנביס הבינלאומיICRS2021  של האיגוד הבינלאומי לחקר קנבינואידים, שיתקיים השנה לראשונה בישראל באופן מקוון, בשיתוף פעולה ובהובלת האוניברסיטה העברית ומרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ירושלים.

בעקבות השימוש ההולך וגובר בקנביס למטרות רפואיות בשנים האחרונות גדל הידע הטיפולי בתחום. המדע מבין כיום כי אין זה נכון להתייחס אל הקנביס כמקשה אחת, שכן תפרחות ומיצויים שונים מכילים הרכבי חומרים שונים בתכלית של אלה מאלה, למרות שהם יוצאים מצמח אחד. בנוסף, המקור של עיקר הידע הינו מהניסיון שהצטבר בשימוש במבוגרים, בעוד שהמידע בשימוש בילדים שעומד לרשותנו הינו לא רב, מתמקד יותר בהיבטים יעילות הטיפול ולא בבטיחותו, וחלקו מבוסס על מקרים נקודתיים ועל חשיפה לא מכוונת לרכיבים מן הצמח.

 

 

 

משום שאין זה נכון להתייחס לילדים כמבוגרים קטנים מבחינה רפואית, יש לזקק ולמצות את המידע הקיים על מנת לאפשר טיפול מיטבי במצבים רפואיים בהם האלטרנטיבות לטיפול ברכיבים מהקנביס רפואי הינן מוגבלות. לכן, החוקרים ראו צורך להעריך את היעילות והבטיחות של טיפולים בקנביס בילדים, תוך התמקדות במידע באיכות גבוהה הזמין לפי שעה. מחקרים שנמצאו לא איכותיים לא נלקחו בחשבון. לשם כך, הם ביצעו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה כדי להעריך את הבטיחות והיעילות של רכיבים שונים בצמח הקנביס למטרות רפואיות שונות, תוך התייחסות להרכבים השונים של המוצרים שנבדקו.

Young Girl Receiving Chemotherapy. by National Cancer Institute, unsplash

 

אחד הממצאים המרתקים במחקר נוגע ל-CBD (קנבידיול), רכיב בולט בצמח הקנביס המוכר בזכות האפקט האנטי-דלקתי והמרגיע שלו. נמצא כי הוא אכן קשור בהפחתה של מספר הפרכוסים בילדים עם אפילפסיה קשה שטיפולים אחרים לא נותנים לה מענה - נמצאה ירידה של כ-40 אחוז במספר התקפי האפילפסיה בילדים עם אפילפסיה קשה שלא מגיבה לתרופות האנטיאפילפטיות הקיימותיחד עם זאת, נמצא כי אותו רכיב נמצא קשור לעלייה בשיעור של יותר מפי שניים בסיכון לאובדן תיאבון – זאת בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב רופאים וחוקרים, אשר מקורה בהשפעה המוכרת של רכיב אחר בצמח הקנביס, ה-THC (טטרה-הידרוקנבידיול), לפיה שימוש בקנביס דווקא מעורר תיאבון. בנוסף, נראה כי טיפול ברכיב ה-CBD, כמו גם טיפול בחומרים אחרים המופקים מצמח הקנביס או מבוססים על חומרים מהצמח, קשור בשינויים שליליים במצב המנטלי של הילדים, דוגמת מקרי עייפות, ישנוניות, סחרחורות, חוסר תגובה לגירויים וכדומה.

 

cbd_oil._nora_topicals_unsplash

המטא-אנליזה שבוצעה התבססה על שבעה מחקרים מבוקרים עם סך כולל של כ-500 מטופלים ילדים, ועל אף מספר המשתתפים המוגבל הצליחו החוקרים להצביע על ההטבה הקיימת יחד עם הסיכונים הקיימים בטיפול בקנביס הרפואי, שעלולים להשפיע על ההתפתחות המנטלית והפיזית של אוכלוסייה הנוטה גם כך לקשיים בהזנה ולהפרעות בתפקוד. על פי החוקרים, צמח הקנביס ומרכיביו השונים עשויים להיות טיפול מיטיב במצבים רפואיים שונים ואף קשים בילדים, אולם גם לרכיבים השונים, המוכרים כחומרים יותר "תמימים", ייתכנו תופעות לוואי משמעותיות אותן צריך להמשיך ולאתר. ההבדלים בתופעות הלוואי שנמצאו במחקר בין מבוגרים וילדים שהשתמשו בקנאביס לצרכים רפואיים צריכים להדליק נורה אדומה עבור המומחים והרופאים, בבואם לתת אישור רפואי להורים המבקשים להקל על הסבל הבריאותי של ילדיהם.

"מחקרים בודדים נערכו עד כה ברחבי העולם בנוגע לקשר בין שימוש בקנאביס רפואי בילדים, במיוחד לגבי ההשפעה האפשרית על אפילפסיה חמורה בילדות וגם בנוגע והקלת השימוש בכימופתרפיה בילדים חולי סרטן (הפחתה של הבחילות וההקאות הקשורים לכימותרפיה). בגזרה הישראלית, אגב, יש רק חוקר אחד שפרסם מאמר מדעי על קנביס רפואי במתן טיפול לילדים הסובלים מאוטיזם. כמובן שזה לא מספיק. חקר הקנאביס הרפואי והשפעותיו על ילדינו נמצא בחיתוליו, ורוב הספרות המחקרית מפוזרת ומבלבלת. לקנאביס אין מעמד של תרופה ובניגוד לתרופות מאושרות לשימוש, לא בוצעו מספיק מחקרים כדי לדעת אם הקנביס מותאם לילדים והמידע שפורסם לא תמיד מסודר וברור. גם סקירת תופעות הלוואי האפשריות לוקה בחסר. ההבדל עצום, לדוגמה, מול חיסוני הקורונה 'פייזר' ו'מודרנה', שעברו ועוברים שלבים מחקריים וקליניים עד שאושרו לאחרונה לשימוש בקרב ילדים מגיל 12 ומעלה. המחקר הנוכחי נועד לשים את כל המידע הקיים, לגבי השפעות קנאביס רפואי על ילדים, על השולחן", סיפר השבוע פרופ׳ מתוק.

במאמץ המחקרי לקחו חלק גם הסטודנטית נעה מור שלומדת רוקחות קלינית באוניברסיטה העברית, פרופ׳ מתי ברקוביץ' מהמרכז הרפואי שמיר ופרופ׳ קארל אלגרט מביה״ח Erasmus ברוטרדם בהולנד. מחקר זה ומחקרים רבים ונוספים בתחום חקר הקנאביס יוצגו בכנס הבינלאומי ICRS2021 , שצפוי להתקיים בין ה-21 ל-24 בחודש הנוכחי ועשוי למשוך אליו כ-800 חוקרים, רופאים ומדענים מישראל והעולם. הכנס מאגד את החוקרים המובילים מהקהילה המדעית הבינלאומית ומציג את המחקר העדכני ביותר בתחום הקנאביס, ויועבר באופן מקוון דרך פלטפורמת "מרכז הקונגרסים הווירטואלי" של בנייני האומה.

פרסום בתקשורת

 

1.     Eurekahttps://www.eurekalert.org/pub_releases/2021-06/thuo-uti062021.php

2.     Science Codexhttps://www.sciencecodex.com/understanding-impact-medical-cannabis-kids-meta-analysis-676052

3.     Scientific Inquirer, https://www.jioforme.com/investigate-the-effects-of-medical-cannabis-for-children-science-inquirer/534237/

4.     Jerusalem Post, https://www.jpost.com/health-science/medical-cannabis-may-be-effective-for-young-epilepsy-patients-671674

5.     Media Linehttps://themedialine.org/life-lines/medical-cannabis-may-be-effective-for-young-epilepsy-patients-scientists/

6.     Daily Cannabis News, http://thedailycannabisnews.com/understand-the-risks-and-benefits-of-cannabis-use-in-young-patients/

7.     World Weed Magazine, https://www.weedworldmagazine.org/2021/06/22/scientists-medical-cannabis-may-be-effective-for-epilepsy-patients/

8.     Tucker Cannabis Press http://tuckercannabispress.com/understand-the-risks-and-benefits-of-cannabis-use-in-young-patients/

9.     Cannabis Health News—UK, https://cannabishealthnews.co.uk/2021/06/22/researchers-examine-effects-of-medical-cannabis-on-children/

10.  Cannabise Saude—Brazil, https://www.cannabisesaude.com.br/cannabis-medicinal-tratamento-criancas/

11.  Glocalist—Germany, https://glocalist.press/login/?redirect_to=https%3A%2F%2Fglocalist.press%2Fhebrew-university-israel-understanding-the-impact-of-medical-marijuana-on-children-auswirkung-von-medizinischem-marihuana-auf-kinder%2F

12.  Today UK News, https://todayuknews.com/health/understanding-the-impact-of-medical-marijuana-on-kids-a-meta-analysis/

13.  Israel 365, https://www.israel365news.com/194062/much-more-must-be-learned-to-determine-medical-and-psychological-effects-of-medical-cannabis-on-youngsters-say-hebrew-university-research/

14.  Arutz Sheva, https://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/308459

15.  Jewish Press, https://www.jewishpress.com/news/israel/jerusalem/hebrew-u-reveals-impact-of-medical-marijuana-on-children/2021/06/21/

16.  JWire, https://www.jwire.com.au/medical-cannabis-for-younger-patients/

17.  No Camels, https://nocamels.com/2021/06/medical-cannabis-kids-epilepsy-new-israeli-study/

18.  LatAm Israel—Latin America, https://latamisrael.com/el-impacto-de-la-marihuana-medicinal-en-los-ninos/

19.  Enlace Judio—Mexico, https://www.enlacejudio.com/2021/06/22/estudio-israeli-cannabis-medicinal-podria-ser-benefico-para-pacientes-jovenes-con-epilepsia/

20.  Ashdod Café, https://www.ashdodcafe.com/2021/06/22/israel-le-cannabis-medical-aide-les-enfants-atteints-depilepsie-severe/

21. YNET,  https://www.ynet.co.il/health/article/HJGG7Lg2u

 

קראו פחות
i_yunmai_unsplsh.jpg

כנס הקנאביס ICRS2021: רכיב מסונתז מצמח הקנאביס יוכל לסייע בטיפול בהשמנת יתר?

קרא עוד

CBD, קנבינואיד ללא פעילות-פסיכו-אקטיבית בקנאביס, נחקר היטב בשנים האחרונות בגלל הפוטנציאל הרפואי שלו ונחשב כיום לטיפול אפשרי עבור חולי אפילפסיה, דלקת, הפרעות חרדה ועוד מספר הפרעות גופניות ונוירו-פסיכיאטריות שכיחות אחרות. מקורו של ה-CBD הוא בחומצה הקנבידיאולית CBDA, אשר ניתן למצוא בדגימות טריות של צמח הקנאביס. בתהליך טבעי שנקרא דה-קרבוקסילציה משתחררת מולקולת פחמן דו-חמצני, ו-CBDA הופך ל-CBD. בעוד שהתכונות הביולוגיות והטיפוליות של CBD כמווסת תיאבון וירידה במשקל תוארו בספרות המחקרית, הידע הפרמקולוגי לגבי השפעת ה-CBDA מוגבל ומצומצם.

 

"בעוד שכולם דנים ב- THC וב-CBD, קנבינואידים אלה הם למעשה חומר משני ומופיעים רק אחר כך בצמח", הסביר פרופ' רפאל משולם בראיון שקיים לאחרונה בנושא זה. "במקור יש חומצה המופיעה בצמח, וחומצות אלו הן עולמות מסתוריים של תרכובות החזקות בהרבה מקנבינואידים, עם זאת, חומצות קנבידיוליות אלו לא היו יציבות, ולכן הן חסרות תועלת בפיתוח תרופות. כך סברו עד לאחרונה. אני מאוד מקווה שיום אחד יהיה לנו, במהלך השנים הקרובות, נגזרת של חומצה קנבידיולית בשוק במקביל ל-CBD עצמו".

 

prof._rafi_mechoulam
 

בניסיון לייצב את CBDA ולהגדיל את יעילותו, בוצע מחקר בהובלת פרופ' יוסי תם, מהמחלקה לפרמקולוגיה בביה"ס לרוקחות שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, וממובילי הכנס הבינלאומי לחקר קנאביס ICRS2021 - שייערך בישראל בעוד ימים ספורים (21-24.6.21) בשיתוף פעולה ובהובלת האיגוד הבינלאומי לחקר קנבינואידים, האוניברסיטה העברית ומרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ירושלים, במסגרתו סונתזה נגזרת חדשה של החומר CBDA CBDA - Methyl ester, או בקיצור EPM301. מדובר במולקולה קנבינואידית סינתטית ויציבה אשר נגזרת מהחומצה. בהשוואה ל-CBDA, נגזרת זו נמצאה בעבר כיעילה במיוחד נגד דיכאון וחרדה אך מעולם לא נחקר הפוטנציאל של EPM301 בהפחתת תיאבון, ירידה במשקל והשמנת-יתר. קשר זה עניין מאוד את קבוצת המחקר של פרופ' תם. עבודת המחקר בוצעה בחסות EPM, חברה לפיתוח תרופות שפיתחה 14 מולקולות מבוססות חומצות קנבינואידיות, ומפתחת תרופות מקור למנעד רחב של התוויות רפואיות.

במהלך המחקר הנוכחי קיבלו עכברי מעבדה זכרים מסוג C57BL נגישות מלאה למזון עתיר שומן ותזונה סטנדרטית למשך 14 שבועות. לאחר מכן, טופלו עכברי מעבדה אלו, אשר סבלו מהשמנת יתר, במשך 28 ימים ב- EPM301. משקל הגוף של העכברים נבדק מדי יום ובנוסף נבדק הרכב מסת הגוף באמצעות מכשיר MRI, ונערכה מדידות לאפיון מטבולי של העכברים המטופלים. כמו כן, נבדקו רמות הסוכר, הכולסטרול, תפקודי הכבד בנוכחות / היעדר EPM301.
 

התוצאות הראו כי EPM301 תרם בהצלחה לירידה במשקל ולהפחתת מסת השומן אצל העכברים. גם Hyperleptinemia, עודף של לפטין (הורמון חלבוני המיוצר בתאי שומן וברקמות שומניות) בדם, הנגרמת כתוצאה מהשמנת יתר פחתה באופן משמעותי. העכברים הראו פעילות יתר והתרוצצו מרצון במרחבים שהוקצו להם, מבלי שנדרשו לקבל סיוע. EPM301 נמצא גם יעיל בשיפור מאזן השומנים בדם העכברים שכלל שיפור היחס בין הכולסטרול הטוב (HDL) לכולסטרול הרע (HDL). זאת ועוד, EPM301 נמצא יעיל כנגד ההצטברות שומן בתאי הכבד, והפחתה של פגיעה בכבד (ירידה משמעותית ברמות המחזור של אנזימי הכבד ALT ו- ALP בדם).

 

"בסך הכל, EPM301 הפגין תוצאות מרשימות בשיפור ההשמנה ובהפרעות המטבוליות הקשורות לה בעכברים. יש להמשיך ולבחון את יעילותו התרופתית שלEPM301  לקראת ביצוע מחקרים קליניים בבני אדם", הדגיש השבוע פרופ' תם. עבודה זו, תחת הכותרת "EFFECT OF CANNABIDIOLIC ACID DERIVATIVE IN TREATING DIET-INDUCED OBESITY" הוצגה במסגרת הכנס הבינלאומי לקנאביס ICRS2021, המאגד את החוקרים המובילים מהקהילה המדעית הבינלאומית, ביניהם רבים מהאוניברסיטה העברית, ומציג את המחקרים העדכניים ביותר בתחום הקנאביס. האירוע מועבר בימים אלה (21-24.6) באופן מקוון דרך פלטפורמת "מרכז הקונגרסים הווירטואלי" של מרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ירושלים. עד כה, הכנס משך אליו מאות חוקרים, רופאים ומדענים מהארץ והעולם.
 

לפרסומים בתקשורתmako

 

קראו פחות