אודות בית הספר


בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית, מהמובילים בתחומו בעולם בהכשרת רוקחים ובמחקר בסיסי במדעי התרופה, הוקם בשנת 1953.
בית הספר מכשיר את בוגריו לעסוק במקצוע הרוקחות, מקנה להם בסיס מדעי ומקצועי, ומציע לימודים גבוהים בפרמקולוגיה, כימיה תרופתית ומדעי הרוקחות (M.Sc. ו- Ph.D.), וכן לימודים לתואר דוקטור ברוקחות קלינית (Pharm.D.).
בוגרי בית הספר משתלבים ברוקחות קהילתית (בתי מרקחת קהילתיים, פרטיים ומוסדיים), ברוקחות קלינית (בתי חולים וקופות החולים), בתעשיית התרופות, בתעשיות הביולוגיות, הכימיות והביוטכנולוגיות, במינהל רוקחי ובמוסדות מדע ומחקר בארץ ובחו"ל.
בבית הספר מתנהל מחקר מדעי רחב היקף בתחומי מדעי התרופה ומדעי החיים, עשרות מאמרים מתפרסמים מדי שנה בעיתונות המובילה בעולם המדע.
בית הספר לרוקחות הוא חלק מהפקולטה לרפואה, נמצא בקמפוס עין כרם של האוניברסיטה העברית ופועל בשיתוף פעולה הדוק עם רופאים וחוקרים מביה"ח הדסה.

  קרא עוד >>  

בחזית המחקר

rinat_komargodski.jpg

מרשם להצלה: אל תעזו לזלזל, ולו לרגע, בייעוץ רוקחי

קרא עוד

ב.ד, בן 58, אב לארבעה וסבא לשניים, מתגורר בשפלה. סובל מהיפרליפידמיה, סכרת, יתר לחץ דם, פרפור פרוזדורים ואוטם לבבי בעקבותיו עבר צנתור עם השתלת סטנט. הוא נוטל באופן כרוני מדי יום שמונה תרופות כולל ורפרין, אספירין וקלופידוגרל המשמשים למניעה שניונית של אירועים קרדיווסקולריים. נשמע הגיוני, נכון? לא בדיוק. בתשאול הרוקחי, מתברר שהצנתור נעשה לפני יותר משנתיים, ככה שמבחינה קלינית ולפי קווי המנחה אין כל הצדקה להמשיך את הטיפול המשולש מעבר לחודש ימים - מביצוע הצנתור וטיפול משולב של אספירין ו-ורפרין מעבר לשנה. פרט לעובדה שמדובר על טיפול שהיה כרוך בעלויות מיותרות, הרי שהטיפול העלה משמעותית את הסיכון לדימומים מג'וריים ושבץ שנמנעו בזכות ערנותו ומקצועיותו של הרוקח.  

עם העלייה בתוחלת החיים, מצבים רפואיים הדורשים טיפול רב תרופתי, הכנסתן של תרופות חדשות לשוק הובילו לשינוי פניהם של הרוקחים ללא היכר בעולם כולו. בעבר הלא רחוק, הרוקחים היוו את החוליה האחרונה בשרשרת הטיפול במטופל שכללה את רקיחת התרופה ואספקתה לחולה בהוראת הרופא. בשנים האחרונות מקצוע הרוקחות עבר מתיחת פנים רצינית בעקבותיה החלו הרוקחים למלא תפקיד בולט במתן ייעוץ תרופתי למטופל ואנשי הצוות הרפואי. למעשה, הרוקח נתפס כיום במערכת הבריאות כאיש מקצוע מטפל ("Caregiver") בדומה למקצועות אחרים בענף הרפואה כמו: רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ועוד העובדים כולם בשיתוף פעולה צמוד לטיפול ממורכז בחולה ("Patient Centered Care") להשגת תוצאות טיפול מיטביות.

לימודי הרוקחות בישראל נמשכים לפחות ארבע שנים במהלכן ניתן דגש קליני נרחב עם התמקדות במקצועות כמו: פרמקולוגיה, פיזיולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה, פרמקותרפיה ועוד. ההכשרה האקדמית הניתנת לרוקחים מאפשרת להם לפקח אחר הטיפול התרופתי הנרשם לחולה החל מרמת התרופה הבודדת - מינון, צורת מתן, תדירות מתן, ועד לרמת הטיפול האינטגרלית בה ניטלות מספר תרופות במקביל: אינטראקציות בין תרופתיות, חיוניות הטיפול המשולב, תופעות לוואי. ואם תהיתם לעצמכם עד כמה טיפול רב תרופתי שכיח, התשובה שמצאנו מטרידה ביותר. מתוך מחקרה של M. Khezrian (“Ther Adv Drug Saf”, 2020) שכלל 17 מדינות באירופה (ביניהם ישראל) נמצא כי שיעור המבוגרים בגילאי 65 ומעלה הנוטלים 5 תרופות ויותר מגיע ל-40%. ומכאן החשיבות בביצוע הערכה ביקורתית לטיפול התרופתי הנרשם לחולה.

drugs._credit_-_quotecatalog_from_unsplash

ואם כבר הזכרנו תופעות לוואי תרופתיות, הרי שמדובר בתופעות בלתי רצויות העלולות להוביל לנזק רפואי למשתמש שלעיתים עלול להיות בלתי הפיך. בעבר היה מקובל לחשוב שכדי להימנע מהיארעות תופעות הלוואי חייבים להתקיים חמישה תנאים פשוטים: יש לתת את המנה הנכונה של התרופה הנכונה, בדרך המתן הנכונה, בזמן הנכון למטופל הנכון. אולם, מתוך ניסיון קליני רב שנים גם בהתקיימות התנאים הללו תופעות הלוואי עדיין עלולות להתרחש. נמצא שגורמים נוספים ביניהם גיל ומשקל המטופל, מחלות רקע, אלרגיות, שימוש בתרופות נוספות, תפקודי כליה וכבד עלולים שלא להתאים לטיפול הנרשם למטופל ולהוביל לתופעות לוואי וכישלון טיפולי - וזאת עוד לפני שהזכרנו את הכפילות הטיפולית ורישום תרופות מיותר הנעשה על ידי מספר רופאים יועצים במקביל שלא במודע. ומכאן שהרוקח הוא בעל המקצוע המתאים ביותר לבחון את התאמת הטיפול התרופתי ברמת המטופל, העברת מידע רפואי תרופתי כגון: אופן השימוש, אזהרה מפני תופעות הלוואי, ניטור תרופתי, ומתן סיוע וייעוץ במצבי מחלה שונים.

נכון להיום שירותי ייעוץ רוקח-קליני למטופלים ניתנים ברובם באופן פרטי וחלקם מכוסה במסגרת ביטוחי הבריאות הפרטיים. לאחרונה משרד הבריאות אישר להכניס את ייעוץ הרוקח הקליני למסגרת השב"ן (שירותי בריאות נוספים) של קופות החולים בהם מחזיקים כ83% מכלל מבוטחי כל קופות החולים (נכון לשנת 2018). כל שנותר הוא לקבל את אישורן הסופי של קופות החולים. הכנסת השירות לשב"ן תאפשר למיליוני מבוטחים ליהנות משירותי הייעוץ הרוקחי-קליני בדומה לשירותים נוספים הניתנים במסגרת זו כגון: חוות דעת שנייה של רופאים, כיסוי לשירותים פרא-רפואיים (רפואה משלימה, דיאטניות ועוד). ייעוץ רוקחי עשוי להיות חיוני במטופלים עם גורמי סיכון לבעיות בטיפול ביניהם - מטופלים עם תחלואה כרונית מורכבת, כמו - חולים המטופלים בנוגדי קרישה, חולי סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, אפילפסיה, אי ספיקת לב, ניתוחים בריאטריים, קשישים וחולים הנוטלים מספר תרופות רב.

חשוב לציין כי ייעוץ רוקחי הינו חלק מעבודתם השותפת של הרוקחים הקהילתיים בקופות החולים ובמגזר הפרטי. במהלך ניפוק התרופות מתבצעת סקירה תרופתית מקיפה באופן שגרתי בה לעיתים קרובות מתגלות טעויות תרופתיות כגון: מינון לא נכון, כפל טיפולי, אינטרקציות בין תרופתיות והתוויות לא מטופלות בגינן המטופל מופנה לייעוץ רפואי חוזר. בנוסף, כחלק משירותי הרוקחות נעשה ייעוץ מקצועי לנטילת תוספי תזונה, ויטמינים וצמחי מרפא העשויים לעיתים קרובות לסייע במצבי מחלה פשוטים ובכך לחסוך ביקור וזמן המתנה לרופא.

ד"ר רינת קומרגודסקי היא מרצה וחברת סגל בחוג לרוקחות קלינית שבביה״ס לרוקחות באוניברסיטה העברית, וכן רוקחת קלינית במרכז הרפואי "שמיר" ("אסף הרופא").

doctorsonly

קראו פחות
prof._rafi_mechoulam

סיכול ממוקד של חיידקים עמידים לתרופות

קרא עוד
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו דרך להילחם בחיידקים שעמידים לתרופות ולהשמידם. החוקרים: "הטכנולוגיה שפיתחנו עשויה להיות המפתח והפתרון העולמי לבעיה נפוצה שעמה מתמודדים מזה שנים רבות בעולם הרפואה המודרנית, ורק מחמירה עם השנים"

ביופילם הם קבוצה של תאים שנדבקים אחד אל השני על משטח כלשהו, חיידקים מקובעים, והם אחראים לרוב גדול מהמחלות אצל בני אדם, כמו למשל הפלאק הדנטלי, דלקות עור, דלקות שתן, דלקות אזניים ועוד. במקביל, חלק מחיידקים אלו מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה וכתוצאה מחוסר יעילות האנטיביוטיקה אלפי אנשים מתים. טרם נמצא מענה תרופתי בעולם הרפואה המודרנית לזיהומים של מיקרואורגניזמים עמידים, והעולם עדיין במרוץ חיפוש מתמשך אחריו. אובדן הפעילות של אנטיביוטיקה נגד חיידקים (המכונה עמידות מיקרוביאלית) היא אחת הבעיות העיקריות ברפואה וטומנת בחובה סכנות אדירות. אם לא יימצאו דרכים למניעת עמידות מיקרוביאלית, ייתכן שניאלץ לחזור בזמן כמעט מאה שנה אחורה, לתקופה שלפני האנטיביוטיקה - תקופה שבה אין לעולם הרפואה נשק נגד חיידקים.
 

לפני כשישים שנים פרופ' רפאל משולם, חוקר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, היה הראשון בעולם שבודד את המרכיב הפעיל של הקנביס, אפיין את מבנהו הכימי, סינטז את ה THC שהוא המרכיב הפסיכו-אקטיבי של צמח הקנביס. לפני כעשרים שנים, הוא היה גם מי שמצא שהגוף מפריש חומרים דמוי קנבינואידים שנקראים אנדו-קנבינואידים. במחקר חדש מהאוניברסיטה העברית שפורסם באחד מכתבי העת יוקרתיים מקבוצת NATUREScientific Reports, ונערך בהובלת שניים מהחוקרים המובילים ביותר בעולם בתחומם, פרופ' דורון שטיינברג ופרופ' רפאל משולם, נבדק האם לחומרים קנבינואידים יש אפקט על חיידקים מקובעים בביופילם ועל חיידקים ופטריות עמידות לתרופות, במטרה לנסות למצוא דרך לפגוע גם בחיידקים הלא מקובעים.

 יורם אשהיים

החוקרים סינתזו את החומרים במעבדתו של פרופ' משולם ובדקו אותם במודלים שונים של ביופילם במעבדתו של פרופ' שטיינברג. פרופ' משולם מסביר: "סינטזנו סדרה של קנאבואידים, שהם מרכיבים של צמח החשיש, וגם אנדוקנאבואידים שהגוף מייצר לבד, ובדקנו האם הם פועלים בצורה כזו שהורגת חיידקים מקובעים".
 

צוותי המחקר מצאו שהקנבינואידים והאנדו-קנבינואידים פוגעים לא רק בחיידקים הלא מקובעים, אלא גם באלו המקובעים. הם מסבירים שמצאו כי מספר נגזרות כימיות של קנבינואידים משפיעים על שיבוש התקשורת הבין חיידקית, מפחיתות את יצירת הביופילם ופוגעות בחיות של חיידקים ופטריות העמידות לתרופות. התצפית המרגשת ביותר במחקר הייתה זו שהראתה כי אנדוקנבינואידים ומולקולות דומות פועלות כנגד חיידק סטפילוקוקוס, חיידק העמיד בפני אנטיביוטיקה ואחראי למחלות רבות ולזיהומים.
 

בעקבות הניסוי והעבודה המאומצת במעבדות ניתן היה לקבוע כי הטכנולוגיה שפיתחו שני החוקרים מהווה בשורה בעולם הרפואה המודרנית ועשויה להוביל לסדרת תרופות חדשניות כנגד חיידקים ופטריות שהתרופות הניתנות כיום אינם פוגעות בהן (ומכאן שיש קושי רב בריפוי מחלות אילו).
 

פרופ' דורון שטיינברג

פרופ' שטיינברג משתף: "צוות המעבדה שלי גילה שחלק מהקנאבודים והאנדוקנאבואידים פוגעים בחיידקים עמידים, ולכן זוהי בשורה אדירה לעולם המיקרוביולוגיה הרפואית. הטכנולוגיה שפיתחנו עשויה להיות המפתח והפתרון העולמי למיקרו אורגניזמים עמידים לתרופות ולבעיה נפוצה שמתמודדים עימה מזה שנים רבות בעולם הרפואה המודרנית ורק מחמירה עם השנים".

פרסומים בתקשורת:

ישראל היום

News1

קראו פחות
sj9zeki6u_0_0_1032_939_0_x-large.jpg

שימוש בננו-חלקיקי זהב יסייע בהחדרת תרופות דרך העור

קרא עוד

חוקרים באוניברסיטה העברית אמרו כי התגלית תוכל בעתיד לסייע לתעשיית התרופות ולשפר לא רק את מנגנון הטיפול במחלות עור, אלא לשנות את האופן שבו כולנו נוטלים תרופות גם למחלות נוספות

 

 

חוקרים מצאו כיצד ניתן להנדס תכונות פיסיקליות של ננו-חלקיקי זהב על מנת לאפשר להם לחדור בצורה יעילה לעור דרך זקיקי השערה. הממצא יתווה את הדרך לחברות התרופות לייצר מגוון של תרופות, לא רק למחלות עור, שניתן לקבל דרך העור באופן יעיל ומהיר. כך עולה ממחקר חדש, שנערך בהובלת קבוצת המחקר של פרופ' עפרה בני והדוקטורנט נתנאל פרידמן מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית יחד עם שותפים מבית החולים הדסה, ד"ר שרון מרימס וד"ר יונתן אליה.


 

חלקיקי זהב במבנה מקל (צילום: מתוך המחקר)
 

החוקרים הסבירו כי ננו-חלקיקים, חלקיקים זעירים שניתנים לבחינה תחת מיקרוסקופ מיוחד ועוצמתי במיוחד, נחשבים לתקווה הגדולה לשיפור טיפול תרופתי, מכיוון שדרכן ניתן לגרום לתרופות לחדור טוב יותר למגוון גדול יותר של רקמות. הפוטנציאל של ננו-חלקיקים בשיפור החדירות של תרופות לעור דרך זקיקי השערה כבר ידוע, אך עד כה לא היה ברור אילו ננו-חלקיקים יחדרו באופן המיטבי את הרקמה. פרופ' עפרה בני, המתמחה בתחום הננו-רפואה והובלת תרופות, תוך שילוב של הנדסה וביולוגיה ופיתוח מודלים של הנדסת רקמות ואיבר על שבב, ביקשה למצוא את התכונות הפיזיות כמו הגודל והצורה של החלקיקים שיחדרו בצורה הטובה ביותר דרך זקיקי השערה ויאפשרו את שיפור הטיפול התרופתי שנוגע לרקמות אלו.

 

"ישנו מגוון ענק של חלקיקים עם טווח של תכונות שונות שעשויות להשפיע על היכולת שלהם לפעול בצורה טובה ובטוחה לצרכים שונים", הסבירה פרופ' בני את מהלך הניסוי. "לניסוי הנוכחי, בחרנו להשתמש בננו-חלקיקים של זהב, כיוון שקל יותר לשלוט על המבנה שלהם ודרכם ניתן ללמוד על נשאי תרופות שונות. פיתחנו סדרה של חלקיקים בגדלים ננומטרים שונים ובצורות שונות וסימנו אותם עם צבעים שונים. את החלקיקים שמנו על עור אנושי אמיתי שהוסר ממטופלים שעברו ניתוחים פלסטיים ובדקנו אילו מהחלקיקים חדרו טוב יותר לרקמה ואילו פחות". על ידי כך, צוות החוקרים מצא את הגדלים האופטימליים לחדירה אל תוך העור. הדוקטורנט נתנאל פרידמן פירט: "בעיקר ראינו שחלקיקים עם מבנה מורכב יותר חודרים ומצטברים טוב יותר ברקמה. למשל, חלקיקים בעלי זרועות דמויות כוכב מצטברים יותר מאשר חלקיקים מוארכים שמצטברים טוב יותר מחלקיקים עגולים".


חלקיקי זהב במבנה כוכב (צילום: מתוך המחקר)

 

0
חלקיקי זהב במבנה עגול (צילום: מתוך המחקר)

 

לדברי החוקרים, ההשפעות ארוכות הטווח של המחקר יכולות להיות בעלות משמעות קריטית לאופן שבו אנחנו נוטלים תרופות. בטווח הארוך, תכנון תרופות באמצעות מערכות מתקדמות כמו ננו-חלקיקים יכול להתבצע בצורה יותר טובה שמותאמת לצורך הרפואי שעליו מבקשים לענות. השיפור יורגש לא רק בתרופות למחלות עור שמחייבות טיפול עורי, אלא לכל תרופה שמצריכה חדירה אל מחזור הדם. "תחשבו על הקונספט של מדבקת ניקוטין, לדוגמה. על ידי שכלול שיטת הננו-חלקיקים למתן תרופות, ניתן יהיה לקחת מגוון רחב של תרופות באופן הזה. פשוט להדביק מדבקה או למרוח משחה במקום שלל תרופות שנלקחות היום באופן אוראלי או בהזרקה", סיכמה פרופ' עפרה בני.

המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Nanomedicine: Nanotechnology, Biology and Medicine ונתמך גם על ידי הרשות לחדשנות והקרן הלאומית למדע. במחקר היו שותף גם ד"ר אריה דגן מהמחלקה לביוכימיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.

 

לפרסומים בתקשורתYnet

קראו פחות
למחקרים נוספים >>

פרסומים אחרונים

Pier Giorgio Puzzovio, Thayse R Brüggemann, Hadas Pahima, David Mankuta, Bruce D Levy, ו Francesca Levi-Schaffer. 2022. “Cromolyn Sodium differentially regulates human mast cell and mouse leukocyte responses to control allergic inflammation.” Pharmacological research, Pp. 106172. Abstract
BACKGROUND: Cromolyn Sodium (CS) has been used in the past as an anti-allergy drug owing to its mast cell (MC) stabilizing properties that impair histamine release. However, additional mechanisms for its clinical actions are likely and might help to identify new roles for MCs and leukocytes in regulating inflammation. Here, using human cord blood-derived MCs (CBMCs), murine bone marrow-derived MCs (BMMCs) and eosinophils (BMEos), and in vivo mouse models of allergic inflammation (AI), additional actions of CS on MCs were determined. METHODS: The in vitro effects of CS on IgE-activated human and mouse MCs were assessed by measuring the levels of pro-inflammatory (tryptase, LTC(4), IL-8, CD48) and pro-resolution effectors (IL-10, CD300a, Annexin A1) before and after CS treatment. The in vivo effects of daily CS injections on parameters of inflammation were assessed using mouse models of allergic peritonitis (AP) (Ovalbumin/Alum- or Ovalbumin/S. aureus enterotoxin B) and allergic airways inflammation (AAI) (house dust mite (HDM)). RESULTS: In vitro, CS did not affect pro-inflammatory effectors but significantly increased the anti-inflammatory/pro-resolution CD300a levels and IL-10 release from IgE-activated CBMCs. BMMCs were not affected by CS. In vivo, CS injections decreased total cell and Eos numbers in the peritoneal cavity in the AP models and bronchoalveolar lavage and lungs in the AAI model. CS reduced EPX release from PAF-activated BMEos in vitro, possibly explaining the in vivo findings. CONCLUSION: Together, these results demonstrate immunomodulatory actions for CS in AI that are broader than only MC stabilization.
Leslie Rebibo, Marina Frušić-Zlotkin, Ron Ofri, Taher Nassar, ו Simon Benita. 2022. “The dose-dependent effect of a stabilized cannabidiol nanoemulsion on ocular surface inflammation and intraocular pressure.” International journal of pharmaceutics, 617, Pp. 121627. Abstract
Cannabidiol (CBD) is a phytocannabinoid that has a great clinical therapeutic potential. Few studies have been published on its efficacy in ocular inflammations while its impact on intraocular pressure (IOP), a major risk factor for glaucoma, remains unclear. Moreover, due to its lability and high lipophilicity, its formulation within a prolonged stable topical ophthalmic solution or emulsion able to penetrate the highly selective corneal barrier is challenging. Therefore, various CBD nanoemulsions (NEs) were designed and evaluated for stability in accelerated conditions. Further, the optimal formulation was tested on a murine LPS-induced keratitis inflammation model. Lastly, increasing CBD concentrations were topically applied, for two weeks, on mice eyes, for IOP measurement. CBD NEs exhibited optimal physicochemical characteristics for ocular delivery. A specific antioxidant was required to obtain the stable, final, formulation. In vivo, 0.4 to 1.6% CBD w/v reduced the levels of key inflammatory cytokines, depending on the concentration applied. These concentrations decreased or did not affect the IOP. Our results showed that a well-designed CBD ocular dosage form can be stabilized for an extended shelf life. Furthermore, the significant decrease in inflammatory cytokines levels could be exploited, provided that an adequate therapeutic dosage regimen is identified in humans.
Tal Israeli, Yael Riahi, Perla Garzon, Ruy Andrade Louzada, Joao Pedro Werneck-de-Castro, Manuel Blandino-Rosano, Roni Yeroslaviz-Stolper, Liat Kadosh, Sharona Tornovsky-Babeay, Gilad Hacker, Nitzan Israeli, Orly Agmon, Boaz Tirosh, Erol Cerasi, Ernesto Bernal-Mizrachi, ו Gil Leibowitz. 2022. “Nutrient Sensor mTORC1 Regulates Insulin Secretion by Modulating $\beta$-Cell Autophagy.” Diabetes, 71, 3, Pp. 453–469. Abstract
The dynamic regulation of autophagy in $\beta$-cells by cycles of fasting-feeding and its effects on insulin secretion are unknown. In $\beta$-cells, mechanistic target of rapamycin complex 1 (mTORC1) is inhibited while fasting and is rapidly stimulated during refeeding by a single amino acid, leucine, and glucose. Stimulation of mTORC1 by nutrients inhibited the autophagy initiator ULK1 and the transcription factor TFEB, thereby preventing autophagy when $\beta$-cells were continuously exposed to nutrients. Inhibition of mTORC1 by Raptor knockout mimicked the effects of fasting and stimulated autophagy while inhibiting insulin secretion, whereas moderate inhibition of autophagy under these conditions rescued insulin secretion. These results show that mTORC1 regulates insulin secretion through modulation of autophagy under different nutritional situations. In the fasting state, autophagy is regulated in an mTORC1-dependent manner, and its stimulation is required to keep insulin levels low, thereby preventing hypoglycemia. Reciprocally, stimulation of mTORC1 by elevated leucine and glucose, which is common in obesity, may promote hyperinsulinemia by inhibiting autophagy.
לרשימה המלאה >>