אודות בית הספר


בית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית, מהמובילים בתחומו בעולם בהכשרת רוקחים ובמחקר בסיסי במדעי התרופה, הוקם בשנת 1953.
בית הספר מכשיר את בוגריו לעסוק במקצוע הרוקחות, מקנה להם בסיס מדעי ומקצועי, ומציע לימודים גבוהים בפרמקולוגיה, כימיה תרופתית ומדעי הרוקחות (M.Sc. ו- Ph.D.), וכן לימודים לתואר דוקטור ברוקחות קלינית (Pharm.D.).
בוגרי בית הספר משתלבים ברוקחות קהילתית (בתי מרקחת קהילתיים, פרטיים ומוסדיים), ברוקחות קלינית (בתי חולים וקופות החולים), בתעשיית התרופות, בתעשיות הביולוגיות, הכימיות והביוטכנולוגיות, במינהל רוקחי ובמוסדות מדע ומחקר בארץ ובחו"ל.
בבית הספר מתנהל מחקר מדעי רחב היקף בתחומי מדעי התרופה ומדעי החיים, עשרות מאמרים מתפרסמים מדי שנה בעיתונות המובילה בעולם המדע.
בית הספר לרוקחות הוא חלק מהפקולטה לרפואה, נמצא בקמפוס עין כרם של האוניברסיטה העברית ופועל בשיתוף פעולה הדוק עם רופאים וחוקרים מביה"ח הדסה.

  קרא עוד >>  

בחזית המחקר

rinat_komargodski.jpg

מרשם להצלה: אל תעזו לזלזל, ולו לרגע, בייעוץ רוקחי

קרא עוד

ב.ד, בן 58, אב לארבעה וסבא לשניים, מתגורר בשפלה. סובל מהיפרליפידמיה, סכרת, יתר לחץ דם, פרפור פרוזדורים ואוטם לבבי בעקבותיו עבר צנתור עם השתלת סטנט. הוא נוטל באופן כרוני מדי יום שמונה תרופות כולל ורפרין, אספירין וקלופידוגרל המשמשים למניעה שניונית של אירועים קרדיווסקולריים. נשמע הגיוני, נכון? לא בדיוק. בתשאול הרוקחי, מתברר שהצנתור נעשה לפני יותר משנתיים, ככה שמבחינה קלינית ולפי קווי המנחה אין כל הצדקה להמשיך את הטיפול המשולש מעבר לחודש ימים - מביצוע הצנתור וטיפול משולב של אספירין ו-ורפרין מעבר לשנה. פרט לעובדה שמדובר על טיפול שהיה כרוך בעלויות מיותרות, הרי שהטיפול העלה משמעותית את הסיכון לדימומים מג'וריים ושבץ שנמנעו בזכות ערנותו ומקצועיותו של הרוקח.  

עם העלייה בתוחלת החיים, מצבים רפואיים הדורשים טיפול רב תרופתי, הכנסתן של תרופות חדשות לשוק הובילו לשינוי פניהם של הרוקחים ללא היכר בעולם כולו. בעבר הלא רחוק, הרוקחים היוו את החוליה האחרונה בשרשרת הטיפול במטופל שכללה את רקיחת התרופה ואספקתה לחולה בהוראת הרופא. בשנים האחרונות מקצוע הרוקחות עבר מתיחת פנים רצינית בעקבותיה החלו הרוקחים למלא תפקיד בולט במתן ייעוץ תרופתי למטופל ואנשי הצוות הרפואי. למעשה, הרוקח נתפס כיום במערכת הבריאות כאיש מקצוע מטפל ("Caregiver") בדומה למקצועות אחרים בענף הרפואה כמו: רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ועוד העובדים כולם בשיתוף פעולה צמוד לטיפול ממורכז בחולה ("Patient Centered Care") להשגת תוצאות טיפול מיטביות.

לימודי הרוקחות בישראל נמשכים לפחות ארבע שנים במהלכן ניתן דגש קליני נרחב עם התמקדות במקצועות כמו: פרמקולוגיה, פיזיולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה, פרמקותרפיה ועוד. ההכשרה האקדמית הניתנת לרוקחים מאפשרת להם לפקח אחר הטיפול התרופתי הנרשם לחולה החל מרמת התרופה הבודדת - מינון, צורת מתן, תדירות מתן, ועד לרמת הטיפול האינטגרלית בה ניטלות מספר תרופות במקביל: אינטראקציות בין תרופתיות, חיוניות הטיפול המשולב, תופעות לוואי. ואם תהיתם לעצמכם עד כמה טיפול רב תרופתי שכיח, התשובה שמצאנו מטרידה ביותר. מתוך מחקרה של M. Khezrian (“Ther Adv Drug Saf”, 2020) שכלל 17 מדינות באירופה (ביניהם ישראל) נמצא כי שיעור המבוגרים בגילאי 65 ומעלה הנוטלים 5 תרופות ויותר מגיע ל-40%. ומכאן החשיבות בביצוע הערכה ביקורתית לטיפול התרופתי הנרשם לחולה.

drugs._credit_-_quotecatalog_from_unsplash

ואם כבר הזכרנו תופעות לוואי תרופתיות, הרי שמדובר בתופעות בלתי רצויות העלולות להוביל לנזק רפואי למשתמש שלעיתים עלול להיות בלתי הפיך. בעבר היה מקובל לחשוב שכדי להימנע מהיארעות תופעות הלוואי חייבים להתקיים חמישה תנאים פשוטים: יש לתת את המנה הנכונה של התרופה הנכונה, בדרך המתן הנכונה, בזמן הנכון למטופל הנכון. אולם, מתוך ניסיון קליני רב שנים גם בהתקיימות התנאים הללו תופעות הלוואי עדיין עלולות להתרחש. נמצא שגורמים נוספים ביניהם גיל ומשקל המטופל, מחלות רקע, אלרגיות, שימוש בתרופות נוספות, תפקודי כליה וכבד עלולים שלא להתאים לטיפול הנרשם למטופל ולהוביל לתופעות לוואי וכישלון טיפולי - וזאת עוד לפני שהזכרנו את הכפילות הטיפולית ורישום תרופות מיותר הנעשה על ידי מספר רופאים יועצים במקביל שלא במודע. ומכאן שהרוקח הוא בעל המקצוע המתאים ביותר לבחון את התאמת הטיפול התרופתי ברמת המטופל, העברת מידע רפואי תרופתי כגון: אופן השימוש, אזהרה מפני תופעות הלוואי, ניטור תרופתי, ומתן סיוע וייעוץ במצבי מחלה שונים.

נכון להיום שירותי ייעוץ רוקח-קליני למטופלים ניתנים ברובם באופן פרטי וחלקם מכוסה במסגרת ביטוחי הבריאות הפרטיים. לאחרונה משרד הבריאות אישר להכניס את ייעוץ הרוקח הקליני למסגרת השב"ן (שירותי בריאות נוספים) של קופות החולים בהם מחזיקים כ83% מכלל מבוטחי כל קופות החולים (נכון לשנת 2018). כל שנותר הוא לקבל את אישורן הסופי של קופות החולים. הכנסת השירות לשב"ן תאפשר למיליוני מבוטחים ליהנות משירותי הייעוץ הרוקחי-קליני בדומה לשירותים נוספים הניתנים במסגרת זו כגון: חוות דעת שנייה של רופאים, כיסוי לשירותים פרא-רפואיים (רפואה משלימה, דיאטניות ועוד). ייעוץ רוקחי עשוי להיות חיוני במטופלים עם גורמי סיכון לבעיות בטיפול ביניהם - מטופלים עם תחלואה כרונית מורכבת, כמו - חולים המטופלים בנוגדי קרישה, חולי סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, אפילפסיה, אי ספיקת לב, ניתוחים בריאטריים, קשישים וחולים הנוטלים מספר תרופות רב.

חשוב לציין כי ייעוץ רוקחי הינו חלק מעבודתם השותפת של הרוקחים הקהילתיים בקופות החולים ובמגזר הפרטי. במהלך ניפוק התרופות מתבצעת סקירה תרופתית מקיפה באופן שגרתי בה לעיתים קרובות מתגלות טעויות תרופתיות כגון: מינון לא נכון, כפל טיפולי, אינטרקציות בין תרופתיות והתוויות לא מטופלות בגינן המטופל מופנה לייעוץ רפואי חוזר. בנוסף, כחלק משירותי הרוקחות נעשה ייעוץ מקצועי לנטילת תוספי תזונה, ויטמינים וצמחי מרפא העשויים לעיתים קרובות לסייע במצבי מחלה פשוטים ובכך לחסוך ביקור וזמן המתנה לרופא.

ד"ר רינת קומרגודסקי היא מרצה וחברת סגל בחוג לרוקחות קלינית שבביה״ס לרוקחות באוניברסיטה העברית, וכן רוקחת קלינית במרכז הרפואי "שמיר" ("אסף הרופא").

doctorsonly

קראו פחות
למחקרים נוספים >>

פרסומים אחרונים

Pier Giorgio Puzzovio, Thayse R Brüggemann, Hadas Pahima, David Mankuta, Bruce D Levy, ו Francesca Levi-Schaffer. 2022. “Cromolyn Sodium differentially regulates human mast cell and mouse leukocyte responses to control allergic inflammation.” Pharmacological research, Pp. 106172. Abstract
BACKGROUND: Cromolyn Sodium (CS) has been used in the past as an anti-allergy drug owing to its mast cell (MC) stabilizing properties that impair histamine release. However, additional mechanisms for its clinical actions are likely and might help to identify new roles for MCs and leukocytes in regulating inflammation. Here, using human cord blood-derived MCs (CBMCs), murine bone marrow-derived MCs (BMMCs) and eosinophils (BMEos), and in vivo mouse models of allergic inflammation (AI), additional actions of CS on MCs were determined. METHODS: The in vitro effects of CS on IgE-activated human and mouse MCs were assessed by measuring the levels of pro-inflammatory (tryptase, LTC(4), IL-8, CD48) and pro-resolution effectors (IL-10, CD300a, Annexin A1) before and after CS treatment. The in vivo effects of daily CS injections on parameters of inflammation were assessed using mouse models of allergic peritonitis (AP) (Ovalbumin/Alum- or Ovalbumin/S. aureus enterotoxin B) and allergic airways inflammation (AAI) (house dust mite (HDM)). RESULTS: In vitro, CS did not affect pro-inflammatory effectors but significantly increased the anti-inflammatory/pro-resolution CD300a levels and IL-10 release from IgE-activated CBMCs. BMMCs were not affected by CS. In vivo, CS injections decreased total cell and Eos numbers in the peritoneal cavity in the AP models and bronchoalveolar lavage and lungs in the AAI model. CS reduced EPX release from PAF-activated BMEos in vitro, possibly explaining the in vivo findings. CONCLUSION: Together, these results demonstrate immunomodulatory actions for CS in AI that are broader than only MC stabilization.
Leslie Rebibo, Marina Frušić-Zlotkin, Ron Ofri, Taher Nassar, ו Simon Benita. 2022. “The dose-dependent effect of a stabilized cannabidiol nanoemulsion on ocular surface inflammation and intraocular pressure.” International journal of pharmaceutics, 617, Pp. 121627. Abstract
Cannabidiol (CBD) is a phytocannabinoid that has a great clinical therapeutic potential. Few studies have been published on its efficacy in ocular inflammations while its impact on intraocular pressure (IOP), a major risk factor for glaucoma, remains unclear. Moreover, due to its lability and high lipophilicity, its formulation within a prolonged stable topical ophthalmic solution or emulsion able to penetrate the highly selective corneal barrier is challenging. Therefore, various CBD nanoemulsions (NEs) were designed and evaluated for stability in accelerated conditions. Further, the optimal formulation was tested on a murine LPS-induced keratitis inflammation model. Lastly, increasing CBD concentrations were topically applied, for two weeks, on mice eyes, for IOP measurement. CBD NEs exhibited optimal physicochemical characteristics for ocular delivery. A specific antioxidant was required to obtain the stable, final, formulation. In vivo, 0.4 to 1.6% CBD w/v reduced the levels of key inflammatory cytokines, depending on the concentration applied. These concentrations decreased or did not affect the IOP. Our results showed that a well-designed CBD ocular dosage form can be stabilized for an extended shelf life. Furthermore, the significant decrease in inflammatory cytokines levels could be exploited, provided that an adequate therapeutic dosage regimen is identified in humans.
Iris Noyman, Dana Ekstein, Firas Fahoum, Moshe Herskovitz, Ilan Linder, Bruria Ben Zeev, ו Sara Eyal. 2022. “Using nirmatrelvir/ritonavir in patients with epilepsy: An update from the Israeli chapter of the International League Against Epilepsy.” Epilepsia. Abstract
Presented herein are recommendations for use of nirmatrelvir/ritonavir in patients with epilepsy, as issued by the Steering Committee of the Israeli chapter of the International League Against Epilepsy. The recommendations suggest that patients on moderate-to-strong enzyme-inducing antiseizure medications (ASMs) and everolimus should not be treated with nirmatrelvir/ritonavir; rectal diazepam may be used as an alternative to buccal midazolam; doses of ASMs that are cytochrome P450 (CYP3A4) substrates might be adjusted; and patients treated with combinations of nirmatrelvir/ritonavir and ASMs that are CYP3A4 substrates or lamotrigine should be monitored for drug efficacy and adverse drug reactions.
לרשימה המלאה >>