מחלת אוסטיאו-ארטיריטס היא מחלת פרקים ניוונית כרונית המאפיינת בהרס הסחוס המפרקי. שחיקת המפרק לאורך החיים, השמנת יתר ופציעות למפרק מהוות גורם סיכון להתפתחות המחלה. כיום מאובחנים באוסטיאו-ארטיריטס כ10% אחוז מהגברים ו-20% מהנשים מעל גיל 60 בעולם ובהתחשב בתוחלת החיים ההולכת ועולה והדיאטה המערבית, שכיחות המחלה צפויה לעלות בשנים הבאות. זאת ועוד, כ-200 מיליון אנשים סובלים ברחבי העולם מהמחלה הזו בדרגות חומרה שונות. בדרך כלל אנשים שסובלים מאוסטיאו-ארטיריטס מגיעים למרפאה בשלביה האחרונים של המחלה כאשר הנזק הופך משמעותי למפרק, נצפה ברנטגן ונגרם כאב מקומי וקושי משמעותי בתנועה..

כיום, אין טיפול לאנשים הסובלים מאוסטיאו-ארטיריטס מלבד החלפת מפרק על ידי פרוטזה מטיטניום. למרות שהחלפת מפרק הינו ניתוח בעל אחוזי הצלחה גבוהים, היא דורשת החלמה ארוכה והינה מוגבלת בזמן בשל אורך החיים של הפרוטזה שהינו כ-20 שנה. במטרה למצוא מזור למחלת האוסטיאו-ארטיריטס הסטודנט עידן כרמון (DMD-PhD) חוקר את השפעתם של תרכיבים כימיים בעלי דמיון רב לקנבינואידים, המיוצרים בימים אלה במעבדתו של פרופ' רפי משולם. המחקר בוצע במעבדה לחקר הסחוס בראשותה של פרופ' מונה דביר-גינזברג ובודק במודלים עכברים של אוסטיאו-ארטיריטס, כיצד משפיעים המרכיבים הקנבינואידים הללו על שמירת מבנה המפרק. המחקר צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי, ומוצג לראשונה במסגרת כנס הקנביס הבינלאומי ICRS2021 של האיגוד הבינלאומי לחקר קנבינואידים, בהובלת האוניברסיטה העברית ומרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ירושלים.

 

 

בשני מודלים שונים שנבחנו בעכברים, הביאו להתפתחות אוסטיאו-ארטיריטס בעקבות הזדקנות או לאחר ניתוח פוסט-טראומטי, ונמצא כי מתן סיסטמי או תוך-מפרקי של תרכובות קנבינואידית בשם HU308, היטיבה עם מבנה המפרק והורידה את סף הכאב המקומי, ביחס לחיות שמטופלות בפלצבו. למעשה, נראה שמתן של תרכובות אלו מנעו יצירה של אוסטיאופיטים - מעין "קוצים" גרמיים שמופעים במחלה ומגבילים את התנועה. כמו כן, רקמת הסחוס נצפתה עשירה במטריצה ייחודית ששומרת עליה ועל יכולת בלימת הזעזועים של הסחוס המפרקי.
 

כיום אין תרופה שמונעת את התפתחות המחלה ותוצאות אלה מביאות תקוה שזו תהווה גישה חדשנית למניעת אוסטיאוארטריטיס במפרקים על ידי הזרקה מקומית "אנחנו מקוים שתוצרי המחקר יפורסמו בקרוב ויהוו תשתית למחקר קליני שיוביל למזור למחלה שכיחה זו", ציינו עידן כרמון ופרופ' מונה דביר-גינזברג.

HU308 היא תרכובת שיוצרה לראשונה במעבדתו של פרופ' רפאל משולם (החוקר הראשון בעולם שבודד בשנות ה-60 את החומרים הפעילים של צמח הקנביס, וחתן פרס ישראל לשנת 2000 בחקר הכימיה) והתגלתה בשנת 1999 כסלקטיבית לרצפטור CB2 ללא השפעות פסיכואקטיביות. בשל התכונה הזו, ה-HU308 מאוד אטרקטיבי כאגוניסט קנבינואידי (נקשר לקולטן ומפעיל אותו), שיכול לפעול ברקמות פריפריאליות למערכת העצבים המרכזית כגון עצם, מפרק ומערכת החיסון ובסופו של דבר למנוע מחלות דלקתיות.

 

 

מחקר זה ומחקרים רבים ונוספים בתחום חקר הקנאביס הוצגו בכנס הבינלאומי ICRS2021 שמתקיים בין ה-21 ל-24 החודש, ומשך אליו כ-800 חוקרים, רופאים ומדענים מישראל והעולם. הכנס מאגד את החוקרים המובילים מהקהילה המדעית הבינלאומית ומציג את המחקר העדכני ביותר בתחום הקנאביס, ומועבר באופן מקוון דרך פלטפורמת "מרכז הקונגרסים הווירטואלי" של בנייני האומה.

 

 

 

לפרסום בתקשורת - doctorsonly, charotarsamachar